הקבלן ישלם לדיירים פיצוי בסך 15,000 ש"ח בגין עגמת נפש עקב ליקויי בנייה - פסקדין

התובעים, אילנה ומשה פשרמן ( להלן: "התובעים") רכשו דירה ברח' פיקסו בגבעת טל-קריית אתא ( להלן: "הדירה"). גבעת טל הייתה שכונה חדשה אשר בהקמת המבנים בה עסקה גם הנתבעת 1 באמצעות קבלני-משנה, ביניהם הנתבעת מס' 2.

הסכם המכר נחתם ביום 13.9.1999 ( להלן: "ההסכם"). הדירה נמסרה ביום 21.11.00. התובעים טוענים, כי בגלל ליקויי בנייה קשים התאפשרה כניסתם לדירה רק ביום 15.3.01. בזמן המסירה הדירה לא הייתה ראויה למגורים.

התובעים החלו להתריע על הליקויים עוד במהלך הבנייה. לכתב התביעה והתצהיר צורפו מסמכים רבים המעידים על פניות התובעים, תחילה אל הנתבעת 1 ואחר כך גם לנתבעת 2. פניות אלו נמשכו למעשה עד להגשת התביעה וגם לאחריה, שכן הנתבעת מס' 2 במשך השנים אמנם תיקנה חלק מן הליקויים, בחלקם אף תיקונים חוזרים, וחלק מן הליקויים נשארו בעינם.

התביעה הוגשה ביום 10.6.02. כתב התביעה נתמך בחוות דעת של מהנדס רמי חזז ממשרד הנדסה אבן פינה. מר חזז ביקר פעמיים בדירה ב- 17.1.02 וב- 23.4.02. בין הליקויים העיקריים בהם הבחין בביקור הראשון היו כתמי רטיבות בחלקים שונים של הדירה. בביקור השני התברר כי ליקויי הרטיבות אף החמירו.

את חוות הדעת של מר חזז העבירו התובעים אל הנתבעות.

מר חזז מנה ליקויים נוספים בדירה והעריך את עלות התיקונים, לאחר ביקורו השני, בסך של   94,138 ש"ח, כולל מע"מ, בקרה ופיקוח מקצועי.

הנתבעת הגישה חוות דעת מומחה מטעמה, אשר העריך את עלות תיקון הליקויים שעוד נותרו לאחר שהנתבעת 2 תיקנה את מירב הליקויים בסך של 4,650 ש"ח.

כב' השופט גנון, אשר דן קודם לכן בתיק, מינה את עו"ד מהנדס אסא זוהר, כמומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיחווה דעתו בכל הקשור לנושאי הליקויים המפורטים בתביעה ובחוות הדעת של התובעים מחד, והנתבעים מאידך ( להלן: "המומחה" או " מהנדס זוהר"). יש להעיר כבר עתה כי קודם למינויו מונו מומחים אחרים. מטעמים המפורטים בהחלטות כב' השופט גנון, מונה כאמור מהנדס זוהר. חלק מהתמשכות ההליכים יתר על המידה נעוץ גם בעניין החלפת המומחה.

המומחה ביקר בדירה ביום 2.1.2005.

המומחה הגיש חוות דעת וכן ענה פעמיים לשאלות הבהרה של ב"כ התובעים.

על פי חוות דעתו אשר התקבלה ביום 10.5.2005, עלות תיקוני הליקויים אשר עוד נשארו בדירה היא 19,846 ש"ח כולל מע"מ. גם לאחר מתן תשובות ההבהרה לא היה שינוי משמעותי בדעתו ובהערכתו. עם זאת, היו נושאים שונים, אותם העריך על פי בקשת ב"כ התובעים, היה ובית המשפט לא יקבל דעתו לעניין צורך בתיקון או החלפה. עניין זה יפורט בהמשך.

יש לציין כי תשובות ההבהרה הראשונות ניתנו ביום 6.2.06 ותשובות ההבהרה השניות                ב- 5.10.2006 (קיימת טעות דפוס כאשר נכתב 5.10.05, צ"ל 2006). (להלן תשובות הבהרה א' ותשובות הבהרה ב' בהתאמה).

הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן לאחר הגשת סיכומים ועל פי החומר בתיק. כך היה, ובנוסף ביקרתי בדירה בתאריך 26.12.07 (הפרוטוקול הודפס ביום 27.12.07).

בשלב מאוחר יותר חזרה בה הנתבעת 2 מהסכמתה. על פי החלטתי מיום 19.11.06 לא נתאפשרה חזרה זו. הנתבעת 2 לא הגישה סיכומים.

הנתבעות הסכימו בינן לבין עצמן, כי הנתבעת 2 היא זו אשר תשא בכל חיוב אשר יוטל גם על נתבעת 1 אם יהיה כזה, למעט חיוב בגין ליקויי תכנון וכדומה - בחיובים כגון אלה אם היו, תשא הנתבעת 1 בעצמה.

ב"כ התובעים טוען בסיכומיו, כי לא רק על פי חוות דעת מומחה בית המשפט יש לפסוק. המומחה לא מונה בהסכמה, ועל כן משקל חוות דעתו הוא כמשקל חוות הדעת האחרות ואין להעדיפה.

בנוסף טען, כי יש להוסיף לסכום אותו קבע בחוות הדעת - 19,846 ש"ח, תוספות שונות הן לפי תשובות ההבהרה, והן בהתחשב בחוות דעת המומחה מטעם התובעים לגבי אותם סעיפי ליקוי מהם התעלם מר זוהר או שם אותם לא נכון, לדעת ב"כ התובעים.

ב"כ הנתבעת 1 סבורה, כי יש לפסוק על פי חוות דעת המומחה שכן כך הסכימו הצדדים. הנתבעת 1 טוענת כי אין לחרוג מקביעותיו של מר זוהר שהוא מומחה בית המשפט. יתר על כן חריגה תהווה חריגה מההסכם הדיוני בין הצדדים אשר קיבל תוקף של החלטה.

א.         מעמד מומחה בית המשפט